<h1>מעשה רוקח סימן ע"ט</h1>
<h2>דף ל.</h2>
רבינו שב"ט אסר בשנמצאת חטה בתרנגול בין בזפק בין בקרקבן לאחר שנתבשלו ואפי' מאה תרנגול[ו]ת כולם אסורים דהא חמץ במשהו ודמיא לחתיכה של נבילה ושל בשר שנתבשלו יחד ואפי' במליגת כ"ש דקימ"ל דאסור דנהי דכ"ש אינו מבשל מבלע בלע והנוצה אינה מגינה הילכך כולם אסורות ובשערים דרב האי גאון אוסר הכל בין צלי בין מבושל בין מקומו ניכר בין שאין מקומו ניכר וחטה אסורה היא ואינה כמעוכלת דספק אם סמוך לשחיטה בלעה ועוד אין איסור מתבטל מבליעה דתנן דג טהור שבלע דג טמא אסור באכילה וה"נ גבי תרנגול שבלע איסור אסור. ויש שמתירין לשהות לא"פ כיון שאין החמץ בעין ול"נ לי דא"כ אתי לידי תקלה וכן נוהגין אצל אבי הריב"ק ואבי העזרי והר' שמחה וכ"ד הנאסר בהנאה עומד להסיר מן העולם וראייתו מכותח הבבלי בפ' כ"ש אע"ג דהכותח ע"י תערובות היא דבעינן שיבער הכל קודם פסח וכן רבינו כתב לאיסור והר"ר יצחק משטרים דורש ברבים להסיר הזפק קודם מליחתו אולי יש חיטה.
